טופ-פנל בע"מ נ' זאת הארץ - נדל"ן פרוייקטים והנדסה בע"מ ואח'

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר על סך 11,550 ₪, זמן פרעון 3.5.09, אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 2205202128.

על פי הנטען בהתנגדות, חברת זו הארץ, שהינה המתנגדת (אשר מנהלה, המתנגד, חתום על השטר כערב והוא זה שהגיש תצהיר מטעם המתנגדים), התקשרה עם המשיבה בהסכם לפיו תסייע למשיבה לקבל הכרה כמפעל מאושר במסגרת חוק עידוד השקעות הון, דבר אשר יזכה את המשיבה במענק, אשר הוערך על ידי הצדדים בסכום של 1,089,600 ₪.

בהתאם למוסכם אמורה היתה המתנגדת לקבל כשכר טרחה בגין מאמציה עשרה אחוז מסכום המענק.

המתנגדת החלה לטפל עבור המשיבה בקבלת ההכרה ובין היתר, הוגשה בקשה למשרד התמ"ת, בוצעו פגישות והושקע זמן רב וכן משרד התמ"ת ביקר במפעל המשיבה מספר פעמים.

קידום העניין התעכב בין היתר בשל עיכוב בהחלטה בעניין אזור עדיפות א' במדינת ישראל.

לטענת המתנגדת, הובהר למשיבה כי תנאי לקבלת המענק הינו יצוא של 25 אחוז מהתוצרת ומנהל המשיבה מסר שאין בעייה בעניין זה, שכן בכוונתו לייצא התוצרת למדינות שונות, כמו ברית המועצות, גרוזיה ודרום אפריקה.

במהלך העבודה הוסכם לבקשת המתנגדת, כי זו תקבל מקדמה על חשבון העבודה בסכום של10,000 ₪ בצרוף מע"מ והיות והמשיבה חששה כי המתנגדת לא תסיים את העבודה ביקשה שיק בטחון כנגד אותה מקדמה - זהו השיק נשוא ההתנגדות ואף נערך הסכם בכתב המשקף אל הסכמות הצדדים בעניין.

בפועל בקשת המשיבה להכיר בה כמפעל מאושר נדחתה בשל העובדה שלא עמדה בהתחייבותה לייצא 25 אחוז מהמוצרים לחו"ל.

היות שכך, לא קיבלה המשיבה את המענק וגם המתנגדת לא קיבלה את שכרה.

המתנגדת טוענת, כי היות והמשיבה לא קיבלה את המענק בשל מחדליה היא, הרי שהמתנגדת זכאית לשכר עבור העבודה הרבה שהושקעה בפרוייקט, כאשר הסכום של 10,000 ₪ ששולם כמקדמה הינו רק חלק מהתשלום שמגיע לה והמשיבה עוד חייבת כספים לרבים למתנגדת ולא להיפך.

עוד טוענת המתנגדת, שהגם שזמן הפירעון של השיק הוא 3.5.09, הוצג השיק לפרעון רק כשלוש שנים לאחר מכן, לאחר שעבר זמנו.

מנהל המתנגדת, המצהיר מטעמה והמתנגד מס' 2, נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו בעל פה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התנגדות להידחות.

הנני סבורה כי בבקשה חסר הפרוט הנדרש על מנת שזו תתקבל.

המתנגדים טוענים באופן סתמי, כי בשל מחדלי המשיבה לא ניתנה ההכרה, כאשר המשיבה לא דאגה לייצא 25 אחוז מתוצרתה.

ואולם טענה זו מצריכה פרוט כאשר ההתקשרות בין הצדדים נעשתה בשנת 2006, שעה שהמשיבה רק הוקמה, בטופס הבקשה שהוגש למשרד התמ"ת צויין כי המשיבה תחל בייצוא בשנת 2010.

מובן שבשלב זה מדובר בצפי בלבד. דברים רבים יכולים להתרחש עם השנים ולכן על מנת שבית המשפט יקבל טענה לפיה המענק לא ניתן בשל מדליה של המשיבה, אשר לא החלה ביצוא, היה מקום ליתן פרוט בנוגע לסיבות שבגינן לא החלה המשיבה לייצא תוצרת, שאם לא כן לא ניתן לקבוע כי מדובר במחדל ולא בארוע שנסיבות שונות יכולות היו לגרום לו.

ההסכם שבין הצדדים מתנה את שכר הטרחה של המתנגדת בהצלחת הטיפול הניתן על ידה, אין בהסכם זה קביעה של תנאי כלשהו שחייבת לעמוד בו המשיבה והצדדים אף חתמו על נספח להסכם, כאשר ניתנה המקדמה, שבו צויין בהמשך להסכם הראשון כי במידה והבקשה למענק לא תאושר, אזי המקדמה תוחזר.

ב"כ המתנגדים טוען כי ההסכם קובע כי במידה והמקדמה לא תאושר בתוך ששה חודשים - כמובן בכפוף לשיתוף פעולה של נציגי חברת טופ פנל, המקדמה תוחזר- כך בלשון החוזה, "שיתוף הפעולה" משמעו עמידה בייעד של ייצוא.